אחת ההבנות המרגשות והעמוקות בעולם הטיפולי היא שאנחנו לא לבד בסיפור שלנו. אנחנו חוליה בשרשרת. הבחירות שלנו, ההתנהגויות שלנו והכאבים שלנו – הם לעיתים חלק מסיפור משפחתי רחב יותר.
הרבה לפני שהגענו לעולם, נוצרו תבניות משפחתיות שממשיכות להתקיים גם כשאף אחד לא מדבר עליהן: סודות, טראומות, דמויות מושתקות, תפקידים לא מדוברים. אנחנו נולדים אל תוך מערכת שבה כל חלק ממלא תפקיד, גם אם הוא לא מתאים לו. והנפש – זוכרת.
אבל בתוך זה יש גם בשורה. אנחנו לא חייבים להעביר את זה הלאה.
ברגע שאנחנו מתחילים לראות, להבין, ולעשות עבודה מודעת – אנחנו עוצרים את ההעברה. אנחנו משנים מסלול. ומה שקיבלנו – לא חייב להימסר לדור הבא.
זו לא רק בחירה אישית – זו בחירה משפחתית.
זו לא רק ריפוי בשבילי – זו מתנה קדימה ואחורה.
וזו התחלה של סיפור חדש.


