פתאום הבנתי שאני
רוצה לדעת

"סבתא, אני חייב לברוח מפה! סבתא, תעזרי לי! את כרטיס היציאה שלי מפה", התחנן אילון בפני סבתו ששכבה על ערש דווי ונאבקה בכוחותיה האחרונים בגידול האלים שהתפשט בראשה. כשלא הצליחה להוציא מפיה מילים סדורות ביקש אילון את עזרת אמו באיתור תעודת הלידה של סבתו הרומנייה, כדי שתסלול את דרכו לדרכון אירופאי.

בנקודה זו מתחיל מסע של שלושה דורות וחוקר פרטי אחד שתרים אחר מסמך גורלי בתקווה שהוא יגאל את בני המשפחה מכאבם – את הנכד שחושש לעתידו במדינה משוסעת, את אימו שרוצה לגלות סוד בן שמונים שנה ואת הסבתא שחולמת לפגוש דמות מסתורית מהעבר רגע לפני שהיא עוצמת את עיניה לתמיד.

בספרה פתאום הבנתי שאני רוצה לדעת, משתפת זוהר אלעני בלב פתוח בתחושות ובתובנות שליוו אותה במהלך כתיבתו. היא מגוללת מסע משפחתי, שהוא גם מסע לאומי, לגילוי האמת, מתוך הבנה שזו הדרך היחידה לעצור את ההעברה הבין-דורית של דפוסי התנהגות קלוקלים. "יכולתי להניח לסודות להישאר במקומם כפי שהיו במשך שנים", היא אומרת, "אבל הייתה בי קריאה פנימית ובחרתי לפעול אחרת למרות הפחד, כי הבנתי שזה פוגע בילדיי ובדורות הבאים".

אם יש לכם סוד במשפחה, או כתם שאתם מנסים להסתיר פני הסביבה הקרובה, אתם עשויים לשנות את דעתכם באשר לתועלת שבהסתרה אחרי שתחוו דרך עיניהם של גיבורי הספר עד כמה כבד המחיר שאנו משלמים בבריאות הנפשית ובבריאות הגופנית על השתיקה.